זיגמונד פרויד ואלפרד אדלר, שני פסיכולוגים וינאים מתחילת המאה ה-20, הציעו גישות מנוגדות לרווחה נפשית. פרויד הדגיש את חקר העבר, בעוד שאדלר התמקד בפעולה מכוונת בהווה. למרות שהפסיכואנליזה של פרויד שלטה, רעיונותיו הצופים פני עתיד של אדלר לגבי עניין חברתי ומשמעות חווים תחייה מחדש כאשר אנשים מחפשים קשר ומטרה.
הטיפול לפי הגישה של האדם השלם, בגישה חיובית, הומניסטית, קוגניטיבית וחברתית. הנחת היסוד היא שהאדם הוא יצור חברתי והתנהגותו מכוונת להשגת תחושת שייכות, ערך ומשמעות. הטיפול ממוקד ואפקטיבי ומתקיים בדיאלוג בין המטופל/ת למטפלת. אורך הטיפול תלוי בצרכים של המטופל.
